כיצד לעבור את החורף בשלום? כמו במקרים רבים, הסוד הוא טיפול מונע. אבל גם אם נתפסתם ללא הכנה, אין צורך להיכנס לפאניקה

כולנו יודעים כיצד מתנהג החורף הישראלי: יום גשם, שבוע שמש וחוזר חלילה. למעט שנים ברוכות במיוחד, החורף הישראלי רחוק מלהזכיר את כמות הממטרים באירופה או במזרח הרחוק. למרות שניו אורלינס רחוקה מאיתנו מרחק שנות אור במונחי מזג האוויר, עדיין אלפי דיירים בארץ נתפסים לא מוכנים כאשר מגיע החורף במלוא אונו, מה שמריץ אותם (לעיתים מאוחר מדי) לבעלי מקצוע לצורך "כיבוי שריפות", שאיבת הצפות ושאר מריעין בישין. אז איך בכל זאת אפשר לעבור את החורף בשלום?

האזור בבית המשותף הסובל יותר מכל מחורף גשום הוא הגג, ויחד איתו – דיירי הקומות העליונות. רוב הנזקים הנגרמים לדיירים אלה, מקורם בהצטברות כמויות גדולות של מים בגג. גם מרפסות הפנטהאוז לא ממש זוכות לעדנה. במקרים רבים המים עלולים להיאגר בהן, בעיקר עקב הזנחה וחוסר טיפול, היוצרים הצטברות של לכלוך, עלים ופסולת מסוגים שונים בפתחי המרזבים ובתעלות צינורות הניקוז. הפרדוקס הוא שאלו הותקנו מלכתחילה לצורך מניעת הצטברות מים.

הנזק הנפוץ ביותר הנגרם עקב הצפות בגג הוא גלישתם של המים מפתח היציאה לגג אל חדר המדרגות. תופעה זו נפוצה בעיקר כשמדובר בבנייני מגורים ישנים יותר, שבהם דלת היציאה לגג, שאינה אטומה כהלכה, לא מצליחה לחסום את חדירת המים דרכה או  מתחתיה.

כמו במקרים רבים, הפתרון הטוב ביותר הוא מניעה. יש לבדוק באופן שגרתי את מצב פתחי המרזבים, כולל בדיקה של פתח יציאת המים בקצה התחתון של המרזב. זאת, כדי לוודא שלא מסתתרים שם גופים שיחסמו את יציאת המים.

תיקון נזילות מהגג נעשה באופן מקומי, ואין צורך לאטום מחדש את כולו. זאת, כמובן, בהנחה שבוצע בו איטום כהלכה לפני זמן לא רב ומדובר בפגיעה קטנה יחסית. התיקון נעשה במקום הפרצה, ומאותו חומר ששימש לאיטום המקורי. ישנם שלושה סוגי איטום עיקריים:

-          מריחות חמות: כוללות איטום בזפת ("איטום ביטומני"). לאחר שמחממים את חומר האיטום מורחים אותו על גבי הגג או המשטח.

-          מריחות חרושתיות: שימוש בחומרים אקריליים.

יריעות חמות: זוהי שיטת האיטום הנפוצה ביותר בשנים האחרונות. גם כאן מדובר בחומרים ביטומניים, אותם צריך לחמם לפני השימוש. בשונה מהמריחות, אלו הן יריעות מוכנות המונחות כמות שהן על גבי הגג. במקרה של תיקון, תונח היריעה ישירות על המקום שניזוק.

הסתכל בקנקן: בעיות בקירות החיצוניים

הצטברות מים על הגג עלולה לגרום לנזק רב גם כתוצאה מגלישתם מעבר לקיר המעקה או למדרגה התוחמת את הגג, ומשם – במורד הקירות החיצוניים. חדירת המים לקירות החיצוניים שכיחה בחורף, בשל סדקים הנוצרים במעטפת החיצונית של הבניין. סדקים אלו נגרמים, על פי רוב, משינויים במזג האוויר. הבדלי הטמפרטורות בין היום ללילה גורמים להתפשטות החומרים ביום והתכווצותם בלילה (תופעה המוגדרת בשם "התפשטות תרמית"), משפיעים גם על המעטפת החיצונית של הבניין וגורמים לסדקים המאפשרים חדירת מים.

כאשר מדובר ברטיבות החודרת דרך המעטפת, התיקון הוא חיצוני ומקומי – במעטפת החיצונית של הבניין, במקום שבו קיימת נזילה או רטיבות. העבודה כוללת שני שלבים עיקריים: פתיחת הסדק והרחבתו, כדי לאפשר החדרת חומר איטום, ולאחר מכן סתימת הסדק, הנעשית בדרך כלל בחומרים אקריליים גמישים.

חשוב לזכור שסדקים חיצוניים הנוצרים כתוצאה משינויים במידות החום, אינם נגרמים באופן פתאומי. התפתחותם נמשכת על פני תקופה לא קצרה, כך שניתן לאתרם מבעוד מועד.

במקרה של סדק בסמוך לחלון, ניתן לטפל בו באופן עצמאי. יש להשתמש בחומר סיליקוני על בסיס טרפנטין (אותו ניתן לרכוש בחנות לחומרי בניין), ולרסס על הסדק באמצעות בקבוק ריסוס פלסטי (בדומה לבקבוק לריסוס של עציצים). החומרים הללו טובים לשנתיים, אולם מומלץ להיוועץ במוכר ולקרוא היטב את הוראות היצרן.

חדירת מים לתוך הדירה היא תופעה שניתן למצוא בדרך כלל בקרבת חלונות: במסגרות ובאדני החלונות. נקודה חדירה נוספת היא ארגזי תריסים מהסוג הידני הישן. עם זאת, גם תריסים חשמליים אינם חסינים. כמו בבעיית הסדקים, גם במקרים אלו הפתרון הוא מקומי בלבד. ראשית, יש לאתר את מקום החדירה (אין צורך לפרק את החלון ולהרכיבו מחדש). ברגע שזה אותר, אפשר ברוב המקרים לפתור את הבעיה על ידי מריחת חומר איטום סיליקוני, שאותו ניתן לרכוש בכל חנות לחומרי בניין. הוא מגיע בצינור קצר, דמוי מזרק, וכל שיש לעשות הוא להוציא את היד מן החלון ולסתום את פתח חדירת המים.

בעיה נוספת האופיינית לחורף היא העובש והפטרת על הקירות. תופעות אלו אינן תוצאה של חדירת מים, אלא של התעבות אדי מים בתוך הדירה. הפטרת והעובש על הקירות ניזונים מלחות המגיעה אליהם גם מהקירות החיצוניים, בשל תופעת העיבוי. חדרים קרים מושכים אליהם את אדי המים בתוך הבית, ואלה מתעבים על הקירות החיצוניים – בדיוק כפי שקורה לבקבוק שתייה כאשר מוציאים אותו מהמקרר.

ישנן מספר שיטות להתמודד עם תופעת העיבוי, שהיא אולי פחות ידועה לשמצה מרעותה – הרטיבות, אולם נזקיה חמורים לא פחות. בראש ובראשונה יש להקפיד על חימום שווה של כל חדרי הבית (חימום חלק מהבית הוא הגורם העיקרי לתופעת העיבוי: האדים חומקים  לחדרים הקרים יותר וגורמים לנזקים). אין צורך לחמם את הבית לאורך כל שעות היממה. מספיקות כשלוש שעות חימום באופן שווה החל מהשעה 17:00 או 18:00 (השעות בהן הטמפרטורות צונחות באופן משמעותי). בנוסף, יש לאוורר את החדרים על בסיס קבוע.

שיטה נוספת היא צביעת הקירות הפנימיים בצבעים מיוחדים (חלקם שקופים), הרעילים לפטריות ואינם מאפשרים להן לצמוח.

מתחת לאף: הצפות במקלט ובגינה

בעיית ההצפות במקלטים נוגעת בעיקר לבניינים ישנים, מאחר שהמקלטים מהדור הקודם נועדו להגן מפני הפצצות, ואילו המקלטים הנבנים כיום, המיועדים להגן מפני התקפות

בחומרים ביולוגיים וכימיים, מתוכננים להיות אטומים במידה מכסימלית. הצפה במקלט היא בעיה חמורה, ובשום אופן לא כדאי להמתין עד סוף החורף כדי לפתור אותה. הטיפול צריך להיות מיידי.

הפתרון הנפוץ לבעיית הצטברות מים במקלט הוא התקנת משאבה, בעלות של כ-1,000 עד 1,500 שקל. במקרה זה, נוהגים להגביה את רצפת המקלט ולהתקין בה את המשאבה (לחלופין, ניתן לחפור בור בעומק של 70-60 ס"מ ברצפת המקלט ולהתקין בו את המשאבה). זהו פתרון זול ומוצלח, ואין כל ביטחון שפתרונות מקיפים ויקרים יותר יהיו גם מוצלחים יותר. בכלל, שיפוץ מקלטים ישנים אינו נפוץ ואינו מומלץ, כיוון שההשקעה הכלכלית גדולה ולא תמיד מבטיחה הצלחה.

חשוב לזכור כי שאיבת המים ממקלטים אינה מכשירה אותם לקליטת דיירים בעת חירום. מטרתה היא מניעת פגיעה ביסודות הבניין ומפגעים תברואתיים שעלולים לקנן במים עומדים.

הצפות עלולות להיגרם גם בגינה או בכניסה לבניין. נכון, נזק מסוים לגינת הבניין הוא תוצאה כמעט בלתי נמנעת של עונת החורף, אולם פגיעה בצמחים היא מינורית ביחס להצפה בגינה.

במקרים של הצפות והצטברות מים בגינה ובכניסה לבניין, מקובל להשתמש במשאבות. חשוב לוודא שהמים אינם מנוקזים בשום אופן לביוב. פעולה זו עלולה ליצור עומס רב על מערכת הביוב.

חשמל זורם בכפות ידיך

אחרי כל הצרות שסקרנו כאן, הגיע הזמן לחדשות טובות. בתחום החשמל, החורף גורם כיום לפחות בעיות משניתן היה לצפות. מערכת החשמל של היום משוכללת ועמידה הרבה יותר מזו שהכרנו עד לפני מספר שנים, והיא מסוגלת לעמוד בעומס גבוה ביותר של צריכה. עם זאת, ייתכנו קצרים חשמליים בעונה הגשומה.

אם צנרת החשמל (המגיעה מהגג ועד לתחתית הבניין) אינה אטומה כראוי, היא עלולה להוליך גם מים וכך לגרום לקצרים ולנזילות. חוטי החשמל מושחלים בצנרת פלסטיק חלולה  המגיעה אל הדירות. קירבה זו של החוטים עשויה להוביל לתופעה הקרויה "זליגה", כלומר, מעבר של זרם חשמלי מחוט לחוט. בחורף, אם החוטים קרובים – ובעיקר כשמדובר בחוטי חשמל ישנים – גם לחות עלולה לגרום לקצר.

בעיות מסוג זה אינן פתאומיות. בדרך כלל  קיימת התראה לקצרים החשמליים, לעתים אף במשך תקופה ארוכה: תחילה קצרים קטנים, שעם הזמן הופכים קשים וחמורים יותר. כמובן, בקצרים כאלה אין לטפל באופן עצמאי, אלא להניח את הטיפול לחשמלאי מוסמך. בכל מקרה, באגודה לתרבות הדיור ממליצים כי אם ישנה היסטוריה של בעיות במערכת החשמל, יש להזמין חשמלאי מוסמך לבדיקה ולגילוי מוקדם.