אנטנות סלולריות מקרינות על מחירי הדירות

שוק הדירות לא ממתין לתוצאות מחקרים על נזקי אנטנות סלולריות וקווי מתח גבוה. שמאים מדווחים על ירידת ערך של עד 50% במחירי הדירות, ודיירים המתגוררים בסמוך לאנטנות כבר הגישו תביעות פיצויים. הכל על נזקי הקרינה. פורסם בדה מרקר, 17.6.2015

לפני כשבועיים הגישו חמש משפחות מרחוב סוקולוב 90 ברמת השרון תביעה נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה על ירידת ערך דירותיהם ב-50 אלף דולר בממוצע לדירה. בימים אלה פועלים דיירים הגרים סביב הבניינים ברחוב בן יהודה 56 וביהודה הלוי 141 ובאזור תיאטרון הבימה בתל אביב להגשת תביעות דומות - כל זאת עקב הצבת אנטנות סלולריות בבניינים סמוכים, לאחר שכל העצומות והמחאות שלהם לא הועילו.
סימני שאלה מעיקים רבים מלווים את האנטנות הסלולריות ואת קווי המתח הגבוה. מצד אחד קיים חשש גדול בציבור שהקרינה הנפלטת מהם מסרטנת. מצד שני, החברות הסלולריות חוזרות וטוענות כי הטענה אינה נכונה, ואף מציגות מחקרים שתומכים בטענתן. הציבור הרחב אינו מאמין לטענות הללו, ובמקומות רבים שבהם מופיעות האנטנות צצים זמן קצר לאחר מכן מחאות, עצומות, מכתבים ואף פעילות אלימה. לא אנטנה אחת ולא שתיים הוצבו באישון לילה בחסות מאבטחים ושוטרים.

"לצערי, אני יכול לקבוע בוודאות שכל המחאות הציבוריות אינן מועילות", אומר עו"ד אילן כהן, שעל גג המרכז המסחרי שמול דירתו ברחוב סוקולוב ברמת השרון הוצבה לפני כשנתיים אנטנת ענק. "החברות הסלולריות פועלות לפי חוק ולפי תוכנית המתאר הארצית תמ"א 36 א', המתירה להן לעשות כמעט ככל העולה על רוחן, מבלי שלתושבים, לרשויות המקומיות ולוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה יהיה מה לומר. במקרה שלנו עיריית רמת השרון התנגדה להצבת האנטנה, ורק ועדת הערר המחוזית התירה זאת".
בליל ה-18 במאי השנה הוצבה, בחסות אבטחה, אנטנה גדולה ברחוב בן יהודה 56 בתל אביב. מיד לאחר מכן החלה פעילות ציבורית בקרב השכנים. הוקם ועד פעולה, ועד כה נאספו כ-400 חתימות של שכנים הקוראים לעיריית תל אביב לפעול להסרת האנטנה.
"לדירת הגג שלנו הגיעו מודדים שבדקו את רמות הקרינה המגיעות אלינו מהאנטנה, והתברר כי רמות הקרינה במרפסת גבוהות מהתקנים האירופיים. בכך, למעשה, נלקחה מאיתנו המרפסת, משום שאיננו יוצאים אליה יותר. בסלון גם נמדדו ערכי קרינה, ובמקום ליהנות מהדירה אנו גרים בה בחשש גדול", מספר שכן.
פעילות שכנים שכללה עצומות ומחאות היתה גם סביב מלון הר הכרמל בחיפה, שם נתלו שלטי מחאה על מרפסות דירות הסמוכות למלון עקב הצבת אנטנה על גג המלון, אולם עד כה גם המחאה במקרה זה לא הועילה.

שכנים דורשים פיצוי

עם כשלונה של המחאה הציבורית גילו השכנים אלטרנטיווה. חוק התכנון והבנייה אינו עוסק בהיבטים הבריאותיים של פרויקטים, והוא מאפשר לכל מי שרואה עצמו נפגע מתוכנית להגיש תביעות נגד הוועדות המקומיות בגין ירידת ערך הנכס שלו. וכך, בטרם הכריע המדע בעניין הנזק שנגרם מאנטנות וקווי מתח הגבוה, בעלי הנכסים כבר החליטו - האנטנה מקרינה על שווי הנכסים ומפחיתה מערך הדירות, ולכן הם דורשים פיצוי.
שמאים רבים מסכימים עם חששותיהם של בעלי הנכסים: קירבה לאנטנות, הם מאשרים, אכן מקרינה לרעה על מחירי הדירות.
"אנשים לא רוצים לקנות דירות שנמצאות בסמיכות לאנטנות סלולריות ולקווי מתח גבוה, או שהם דורשים מהמוכרים להוריד את המחיר בצורה ניכרת כפיצוי על הקירבה לאלמנטים החשודים", טוען יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, רן וירניק. "השאלה היא רק מהי ירידת הערך של דירה כזו, וכאן יש בעיה. הפרשים בין מחירי דירות נובעים מכל כך הרבה פרמטרים, כמו שיפוצים ומצב פיזי, גודל, מצב בניין, חניה או מחסן שמוצמדים או לא לדירה, מעלית ועוד, שקשה מאוד לבודד את אלמנט האנטנה מהסך הכל. הנושא הזה עדיין צעיר מדי אצלנו".
השמאי בועז ברזילי נחרץ יותר. ברזילי כתב באחרונה מאמר בכתב העת "מקרקעין" על ירידת ערך של דירות עקב גורמים פסיכולוגיים. המאמר מבוסס על עבודה הדוקטורט שהגיש בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב.
ברזילי מכנה את התנהגות השוק במקרים של אנטנות סלולריות וקווי מתח גבוה "ירידת ערך פסיכולוגית", מושג שהוא שואב דווקא מהתנהגות שוק המכוניות כלפי כלי רכב שעבר תאונה - גם אם כל הנזקים שנגרמו מהתאונה תוקנו והמכונית מתפקדת באופן מלא, עדיין שווי השוק שלה נמוך יותר ממכונית דומה שלא עברה תאונה. זאת עקב החשש המנקר שעדיין נותרו בה ליקויים סמויים מהעין, שיום אחד עלולים לבוא לידי ביטוי.
"במקרים האלו, ירידת הערך נגרמת עקב חשש מגורם לא מוחשי אשר ייתכן אפילו שהוא לא קיים, ועקב 'השם הרע' שיצא לנכס. באופן דומה ניתן למנות מקרים רבים שבהם שוק המקרקעין מושפע מחשש למטרד, גם אם הנזק הישיר בעקבות אותו מטרד טרם הוכח", מסביר ברזילי.

ירידת ערך של עד 50%

הדברים תקפים גם לגבי אנטנות סלולריות. ברזילי מספר כי ערך סקר בקרב מאות יחידות דיור בישראל, שממנו הסיק כי התחושה האינטואיטיווית של האדם הפשוט - ששווי דירתו נפגע בגלל הקירבה למתקנים החשודים בהפצת קרינה אלקטרומגנטית מזיקה - נכונה. קירבה כזו אכן גורמת לירידת שווי של דירות, בשיעור של 20%-8% משוויין.
"ישנם הפרמטרים שתורמים לשיעור ירידת השווי או גורעים ממנו, כמו עוצמת המטרד, סמיכותו לנכס המקרקעין, התמשכות ההטרדה, מידת הסבירות להמשך קיומה, היקפה ביחס לשווי הנכס, מידת החשש, היקפו ועוד", הוא מסביר. הסקרים מראים עוד שקו ראייה חופשי לאנטנות מגדיל את ירידת השווי.
למרות זאת, ברזילי מדגיש כי ייתכנו גם מקרים שבהם ירידת הערך תהיה חדה אף יותר מהטווח שקבע, וזאת אם יימצא שהאנטנות או קווי המתח גבוה חורגים בקרינתם מהתקנות הסביבתיות, ויכולות להיות דירות שיורדות בערכן ב-50% ויותר. "אני אישית מכיר כמה מקומות כאלה", אומר ברזילי.
ברזילי, שבדק את דירות השכנים של האנטנה ברמת השרון, כתב חוות דעת שלפיה שווי הדירות ירד עקב הצבת האנטנה ב-50 אלף דולר בממוצע.
שמאי אחר, אלי נטל-כהן, מטפל בדיירים המתגוררים בשכנות לאנטנות ברחוב בן יהודה, בגג תיאטרון הבימה וברחוב בן יהודה 141 בתל אביב. הוא עצמו גר בדירת פנטהאוז במרחק של כ-60 מטר מהבימה. נטל-כהן לא נעזר בסקרים, אבל אומדני ירידת הערך שלו דומים למדי לאלה של ברזילי.
"האומדן שלי הוא שירידות הערך של נכסים הסמוכים לאנטנות הסלולריות נעות בין 10% ל-30%, ובמקרים מסוימים, כשהאנטנות גדולות וניצבות בקו ראייה ובמרחק קטן מהבתים, הפגיעות בשווי הדירות ממש פטאליות", הוא אומר. "ישנה, לדוגמה, דירה ליד הבימה שבעליה מיגן אותה ברשת. מי ירצה לקנות אותה ממנו? רמת המודעות של האנשים גדלה ביחס ישיר למחירי הדירות, וייתכן שבעוד ששוק של דירות זולות בעיירה מרוחקת יכול לספוג אנטנות סלולריות, שום קונה סביר במרכז המדינה לא יהיה מוכן לשלם 400-300 אלף דולר על דירות שמולן מוצבות מפלצות כאלה. יותר מזה - גם שוכרי דירות לא רוצים לגור בדירות כאלה".

יש גם שמאים ספקנים

מול דעות אלו, יש המטילים ספק בהשפעה של אנטנות סלולריות וקווי מתח גבוה על ירידת ערך דירות. מנכ"ל רשת התיווך רימקס, ברנרד רסקין, למשל, אומר כי "בדקתי את הנושא מול הזכיינים השונים, ומתברר שלציבור עדיין אין מודעות גבוהה. כאשר מבוצעת רכישת דירה, נושא האנטנה או קו המתח הגבוה עדיין אינו מצוי בקטגוריה שמשפיעה על מחירים".
השמאי בועז תענך מחיפה מספר שרמת המחירים בשכונת רמת אלמוגי בעיר אינה נפגעת מהנוכחות של אנטנת שידור גדולה של גל"צ אשר נמצאת מעל השכונה, וזאת משום שלרוב הדירות אין קו ראייה אליה. "כל עוד השכנים רואים לפניהם את נופי מפרץ חיפה והגליל, הם אינם מתמקדים במה שקורה מאחוריהם", סבור תענך.
כך או כך, תביעות בגין ירידת ערך המוגשות לפי חוק התכנון והבנייה אינן מוגשות לבית משפט, אלא לוועדה המקומית. על פי נוהל, התביעות המוגשות יידונו בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, שיצטרכו להגיש את תגובתן. לרוב, כשהצדדים לא מגיעים להסכמה על גובה ירידת הערך מתמנה שמאי מכריע, המקובל על שני הצדדים, כדי לפסוק בעניין. אם וכאשר יפסקו הוועדות פיצויים, חוק התכנון והבנייה קובע שהרשויות המקומיות הן אלו שישלמו אותם.
"אני מקווה שהוועדות המקומיות יופגזו בתביעות כאלו בצורה כזו שגם אם הפיצוי לדירה בודדת לא יהיה גדול, סך ההוצאות שהרשויות יצטרכו להקצות לפיצויים לעשרות נפגעים מכל אנטנה יאלץ אותן לפעול במועצה הארצית לתכנון ולבנייה לשינוי תמ"א 36 א', שפוגעת בזכויות הקניין ואולי גם בבריאות הציבור", אומר אדם שליד ביתו הוצבה אנטנה סלולרית.
"התביעה שהגשנו לוועדה המקומית היא רק הצעד הראשון בסדרה", אומר עו"ד כהן. "השלב הבא שלנו במאבק יהיה הגשת תביעות נזיקין ישירות נגד החברות הסלולריות ובעלי הבתים שהשכירו להן את הגגות, לפי פקודת הנזיקין. הנדל"ן, בסופו של דבר, הוא החלק הקטן ביותר של העניין".